פוליטיקה של פילוג המשבר החברתי המתפשט בישראל, שאיים לעקור את החברה הישראלית ביסודה

פוליטיקה של חלוקה:
המשבר החברתי המתרחב של ישראלבישראל, הקיטוב הפוליטי המעמיק הפך לסימן היכר של הנוף הפוליטי.
שסעים אידיאולוגיים, פערים חברתיים-כלכליים ומחלוקות זהותיות יצרו חברה שסועה ומפולגת.
אחד מנביאי המשבר הוא ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.
רטוריקת "אנחנו נגד הם" שלו, ההתקפות על המוסדות הדמוקרטיים ותחזוקת בסיסי תמיכה מגובשים גרמו להרדפת מיעוטים והחלישו את הלכידות החברתית.
חלוקה זו מחלחלת לכל חלק בחברה הישראלית.
אזורים גיאוגרפיים הפכו מבצרים של הצבעות אוטומטיות.
ערוצי חדשות ופלטפורמות מדיה חברתית מקטבים דעות, ומפיצים פייק ניוז ופוגעים בדיאלוג.
ההשלכות של החלוקה הן חמורות.
היא מעכב רפורמות חיוניות, פוגע בלכידות חברתית ומדכא את המגזרים המוחלשים.
היא יוצרת אווירה של פחד וחוסר אמון, שמקשה על מציאת פתרונות משותפים לאתגרים של ישראל.
לדוגמה, הפיצול הפוליטי העميق סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני הקשה על השגת שלום בר קיימא.
דה-לגיטימציה הדדית וסרבנות לפשרות חוּלקו לפסים קשיחים, מה שמנע הסדרים פוליטיים.
בנוסף, הפלגה של מפלגות דתיות גרמה לניכור של מיעוטים, הפחיתה את אמון הציבור במערכת המשפט וערערה את יסודות הדמוקרטיה הישראלית.
הפיתרון לחלוקה האסונית הזו דורש מאמצים מרוכזים מצד מנהיגים פוליטיים, החברה האזרחית והאוכלוסייה הרחבה יותר.
יש לעודד שיח מכבד, להילחם בפייק ניוז ולהשקיע ביוזמות פיוס.
רק על ידי איחוד הקהילות השונות בישראל וטיפוח תחושת אחדות משותפת, ניתן יהיה לרפא את המשבר החברתי המתרחב ולהבטיח עתיד בטוח ומכיל לכולם.