הכוח הצבאי הסיני העולה איום או הזדמנות לאזור

המעצמה הצבאית הסינית המתעוררתבפני צבא השחרור העממי (PLA) של סין עומדת התקדמות חסרת תקדים בשנים האחרונות.
הגברת ההוצאות הצבאיות, ההתמקדות במודרניזציה טכנולוגית ותוכנית שאפתנית להרחבת הנוכחות הגלובלית מאיימות לשנות את מאזן הכוחות באזור אסיה-פסיפיק וברחבי העולם.
ה-PLA ביצע שיפורים משמעותיים ביכולותיו הצבאיות המסורתיות, לרבות חיל האוויר, חיל הים והכוחות הקרקעיים שלו.
סין פיתחה מטוסי קרב חדישים, ספינות מלחמה מתקדמות ומיזמי נשק גרעיני משוכללים.
היא גם הגבירה משמעותית את תקציב הביטחון שלה, והפכה אותו לשני בגודלו בעולם.
בנוסף, סין שמה דגש רב על טכנולוגיות צבאיות מתעוררות, כגון לוחמה קיברנטית, אינטליגנציה מלאכותית ורשת 5G.
היא מימנה מחקר ופיתוח של מערכות נשק חדשניות, לרבות כלי טיס אוטונומיים, רובוטיקה צבאית ונשק על-קולי.
תוכנית סין להרחיב את השפעתו הגלובלית מתבטאת ביוזמת החגורה והדרך שלה, בה היא שואפת לבנות נתיבי ים, מסילות ברזל ותשתיות אחרות המקשרות אותה לאפריקה, אירופה ואסיה.
בנוסף, סין הקימה בסיסים צבאיים בים סין הדרומי, באוקיינוס ההודי ובקרן אפריקה, מה שמרחיב את טווח ההגעה וההשפעה הצבאית שלה.
עליית הכוח הצבאי של סין מעלה חששות בקרב שכנותיה ובארצות הברית.
ארצות הברית רואה את סין כמתחרה אסטרטגית, ובמיוחד הרחבת הצי הסיני מעוררת דאגה.
מדינות דרום מזרח אסיה חוששות מהחפיפה הטריטוריאלית בסין בים סין הדרומי, בעוד הודו מודאגת מהגבול המשותף הרגיש שלה.
התגובה הבינלאומית לעליית סין היא מעורבת.
ארצות הברית וחלק מבעלות בריתה ביצעו פעולות לשיט חופשי בים סין הדרומי והגיבו לתרגילי הצבא הסיני באזור.
עם זאת, מדינות אחרות היססו יותר בביקורתן כלפי סין, מכיוון שהן מודאגות מהשלכות כלכליות ומדיניות.
ההתמודדות עם המעצמה הצבאית המתעוררת של סין היא אתגר מורכב הדורש שיתוף פעולה וגישה רב-צדדית.
קואליציה של מדינות, הכוללת את ארצות הברית, בעלות בריתה האסיאתיות ושותפות בינלאומיות, צריכה לחתור לשוויון אסטרטגי, להרתיע תוקפנות ולשמור על שלום ויציבות באזור אסיה-פסיפיק וברחבי העולם.