אינפלציית שנות ה-70 כיצד המשבר הכלכלי הקשה הזה עיצב את הכלכלה המודרנית
האינפלציה של שנות ה-70: משבר כלכלי חמורשנות ה-70 סימנו עידן של אינפלציה גואה, משבר נפט ומתח חברתי. האינפלציה הגבוהה, שהגיעה לשיא של למעלה מ-14% בארצות הברית, הייתה תוצאה של מגוון גורמים, כולל זעזועים בהיצע הנפט, התרחבות מוניטרית וציפיות אינפלציוניות.האינפלציה גרמה לתוצאות הרסניות בכלכלה. היא ערערה את היציבות הפיננסית, הפחיתה את ערך החסכונות והפכה את התכנון הכלכלי לקשה. העליות במחירי הנפט העלו את עלויות הייצור, מה שתרם לעליית האינפלציה וההאטה בצמיחה הכלכלית.משבר הנפט בשנת 1973 היה נקודת מפנה. יצרני הנפט הגדולים בארגון ארצות הברית המייצאות נפט (אופ"ק) הפחיתו בכוונה את הייצור, והובילו לעלייה דרמטית במחירי הנפט. צעדים אלה הובילו למשבר אנרגיה עולמי, אשר העלה את עלויות התחבורה והייצור.האינפלציה בשנות ה-70 הייתה תקופה קשה לעובדים ולמשפחות. השכר הריאלי, המתואם לאינפלציה, ירד באופן משמעותי, והפחית את רמת החיים. המתחים החברתיים התגברו, כאשר ציבורים רחבים החלו להאשים את הממשלות ואת התאגידים בכישלון הטיפול באינפלציה ובמשבר הנפט.התגובה לאינפלציה בשנות ה-70 כללה צעדים כגון צמצום מוניטרי ודיכוי מחירים. אולם צעדים אלה לא היו מספיקים כדי לרסן את האינפלציה באופן משמעותי. רק באמצע שנות ה-80, לאחר מאמצים של הפדרל ריזרב תחת הנהגתו של פול ווקר, האינפלציה החלה לרדת סוף סוף לרמות נמוכות יותר.האינפלציה בשנות ה-70 היא תזכורת כואבת לתוצאות ההרסניות של מדיניות כלכלית כושלת. היא מדגישה את החשיבות של ניהול אחראי של האינפלציה ושל תגובה מוקדמת לזעזועים כלכליים. האתגרים שנוצרו על ידי האינפלציה בשנות ה-70 ממשיכים לעצב את מדיניות הכלכלית ואת התפיסות שלנו על אבטחת יציבות כלכלית וצמיחה.