המתקפה המזיקה של אקטיביזם שיפוטי על עתיד הדמוקרטיה שלנו

ההשלכות המרחיקות לכת של אקטיביזם שיפוטיהאקטיביזם השיפוטי הוא מגמה מדאיגה בפוליטיקה, שבה שופטים מחוקקים למעשה חוקים משלהם במסווה של פרשנות חוקתית.
תופעה זו מאיימת על הפרדת הרשויות ומערערת את עקרון שלטון החוק.
דוגמה מובהקת לכך היא פסק הדין של בית המשפט העליון בארה"ב בעניין רו נגד ווייד משנת 1973.
פסק דין זה קבע כי חוקת ארה"ב מגנה על זכות האישה להפלה.
עם זאת, אף מקום בחוקה אינו מכיל אזכור מפורש לזכות זו.
למעשה, הפסיקה מבוססת על הנחת בית המשפט באשר ל"פרטיות".
האקטיביזם השיפוטי יש השלכות הרסניות.
ראשית, הוא פוגע בעקרון הפרדת הרשויות.
החוקה מעניקה לסנאט סמכות לאשר מינויים שיפוטיים לבית המשפט העליון.
כאשר שופטים מחוקקים חוקים משלהם, הם נוטלים למעשה סמכות זו מהסנאט.
שנית, האקטיביזם השיפוטי מערער את שלטון החוק.
כאשר בית המשפט יוצר חוקים חדשים, הדבר יוצר אי ודאות משפטית.
עסקים ופרטים אינם יכולים להיות בטוחים עוד מהם החוקים החלים עליהם.
שלישית, האקטיביזם השיפוטי מעורר חוסר אמון במוסדות הממשל.
כאשר שופטים נראים כמי שמיישמים את אג'נדותיהם הפוליטיות, הציבור מאבד אמון בבית המשפט.
נדרשת פעולה כדי להתמודד עם האיום של אקטיביזם שיפוטי.
הסנאט צריך להשתמש בכוחו לאשר מינויים שיפוטיים כדי להבטיח ששופטי בית המשפט העליון מאמינים בשלטון החוק ובפרדת הרשויות.
בנוסף, הציבור חייב להישאר ערני לאקטיביזם שיפוטי ולדרוש מהשופטים להגביל את עצמם לפרשנות החוקה.
על ידי נקיטת צעדים אלה, אנו יכולים לעזור להגן על הפרדת הרשויות, לשמר את שלטון החוק ולבנות מחדש את האמון הציבורי במוסדות הממשל.