חוק ווגנר הסודי מדוע חוב הממשלה רק ימשיך לגדול

אדולף ווגנר:
תורת החוב הממלכתיאדולף ווגנר (1835-1917) היה כלכלן גרמני שהציע תיאוריה פורצת דרך על חוב ממלכתי.
התפיסה שלו, הידועה כ"חוק ווגנר", קובעת שחוב הממשלה צפוי לעלות בהתמדה ביחס לתוצר הלאומי הגולמי (GDP).
ווגנר טען ששלושה גורמים עיקריים מניעים את חוק זה:
1.
גידול באוכלוסייה:
גדילת האוכלוסייה דורשת יותר שירותים ציבוריים, כגון חינוך, בריאות ותשתיות, מה שגורם לגידול בהוצאות הממשלה.
2.
אורבניזציה:
ככל שאוכלוסייה מתעצמת, היא נוטה יותר לעבור לערים.
ערים דורשות רמות גבוהות יותר של שירותים עירוניים, כגון תחבורה, סניטציה וביטחון, מה שמגביר את הוצאות הממשלה.
3.
התקדמות טכנולוגית:
טכנולוגיה חדשה יכולה להגביר את הפרודוקטיביות, אך היא גם דורשת הוצאות ממשלתיות גדולות יותר על מחקר, פיתוח ותשתית.
לפי חוק ווגנר, הוצאות הממשלה ודיסקלציות צריכים לעלות בהתמדה כדי לעמוד בדרישות הגוברות של האוכלוסייה, הערים והטכנולוגיה.
תיאוריה זו השפיעה רבות על מדיניות הפיסקלית במדינות מתועשות רבות.
השלכותיו של חוק ווגנר הן משמעותיות:
עלייה ברמות החוב הממשלתי צורך גובר במיסוי או גירעונות תקציביים לחץ על עתודות משאבים ציבוריים השפעות פוטנציאליות על יציבות כלכליתלדוגמה, לפי הערכות קרן המטבע הבינלאומית, יחס החוב הממשלתי העולמי לתוצר צפוי להגיע ל-99% עד 2026.
עליית ההוצאות על בריאות, חינוך וסיוע חברתי היא גורם מרכזי בטרנד זה.
חוק ווגנר מספק מסגרת להבנת הדינמיקה המתמשכת של חוב ממשלתי.
על ידי הבנת הכוחות הבסיסיים המניעים גידול בחוב, קובעי מדיניות יכולים לנהל את המדיניות הפיסקלית שלהם ביעילות ולקדם צמיחה כלכלית ארוכת טווח.