תנאים סודיים לחירות כיצד בתי המשפט מחליטים לשחרר חשודים ממעצר

באילו תנאים ניתן לשחרר חשוד ממעצר על ידי בית המשפט?חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן:
חוק המעצרים), קובע את התנאים לשחרור חשוד לאחר מעצרו.
שלב החקירה:
במהלך החקירה, בית המשפט רשאי לשחרר חשוד בתנאים המגבילים את חירותו, כגון מעצר בית, איסור יציאה מן הארץ או ערובה כספית.
בתי המשפט נוטים לשחרר חשודים בתנאים מגבילים אלו במקרים שבהם קיים חשש סביר לפגיעה בחקירה או בראיות, אך אין חשש לשיבוש הליכי משפט או מסוכנות לציבור.
שלב המעצר:
לאחר הגשת כתב אישום, בית המשפט רשאי להורות על שחרור עד תום ההליכים המשפטיים, אם הוא סבור שקיימת סבירות גבוהה שהנאשם לא ימלט מן הדין, לא ישבש את הליכי המשפט ולא יסכן את בטחון הציבור.
שיקולי בית המשפט לשחרור:
חומרת העבירה המיוחסת לנאשם עברו הפלילי של הנאשם מסוכנות הנאשם חשש לשיבוש הליכי המשפט חשש להימלטות הנאשם מן הדיןערעור על החלטת המעצר:
החלטת בית המשפט בדבר מעצר חשוד או שחרורו ניתנת לערעור בפני בית משפט גבוה יותר.
הערעור יתקבל אם בית המשפט הגבוה סבור שנפלה טעות מהותית בהחלטת בית המשפט המחוזי, או שהחלטתו חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות.
חשיבות הזכות לשיחרור:
זכותו של חשוד לשחרור מעצר מעוגנת בחוק ובפסיקה הישראלית.
היא נועדה להגן על חירות הפרט מפגיעה שרירותית מצד רשויות אכיפת החוק, ולמנוע מצב שבו אדם ייעצר ללא עילה מוצדקת לתקופה ממושכת.