אדם סמית' האיש שהבין את הסוד האולטימטיבי של עושר

אדם סמית':
אבי הכלכלה הקלאסיתאדם סמית' (1723-1790), פילוסוף כלכלי סקוטי, נחשב לאבי הכלכלה הקלאסית.
ספרו המונומנטלי, "עשר המאמרים על הטבע והסיבות לעושר האומות", שהתפרסם ב-1776, הניח את הבסיס לתחום הכלכלה המודרנית.
התזה המרכזית של סמית' הייתה שהכלכלה מתנהגת כמערכת שלמה שמונעת על ידי "יד נעלמה".
לטענתו, הפרטים הפועלים על פי האינטרסים העצמיים שלהם בסופו של דבר תורמים למקסום העושר של החברה.
עקרון מפתח נוסף של סמית' היה התמחות.
הוא טען שכאשר יחידים מתמחים במטלות ספציפיות, הם יכולים להגדיל את תפוקתם ולהקצות משאבים ביעילות רבה יותר.
זהו הבסיס לחלוקת העבודה, שהיא הגורם העיקרי לצמיחה כלכלית.
סמית' גם הדגיש את חשיבות המסחר החופשי.
הוא טען שחסמים סחרתיים מונעים הקצאת אופטימלית של משאבים ומעכבים צמיחה.
"מדיניות של כפייה", כתב, "מונעת מאנשים לטפל בענייניהם שלהם בדרכם שלהם ולהשיג עושר בדרכים שאינן מזיקות לאיש".
עבודתו של סמית' הותירה מורשת מתמשכת בכלכלה המודרנית.
עקרונותיו של יד נעלמה, התמחות, וחשיבות המסחר החופשי עדיין מהווים יסודות של תיאוריה ומדיניות כלכלית כיום.
אדם סמית' ממשיך להיות דמות משמעותית בהבנתנו את האופן בו פועלות כלכלות ואיך ניתן לקדם צמיחה ורווחה.