התמריצים של משבר הקורונה האם תמריצי ביקושים יכולים להציל אותנו מהתרסקות – או לגרום לאינפלציה מטורפת

אקונומיקה של משבר הקורונה:
תמריצים לביקושים והשלכות על האינפלציהמשבר הקורונה הכה בכלכלות העולם בתקדים שלא נראה מאז השפל הגדול.
בתגובה, ממשלות רבות ברחבי הגלובוס יישמו חבילות תמריצים מאסיביות, במטרה לבלום את ההאטה ולהאיץ את ההתאוששות הכלכלית.
אחד ממרכיבי המפתח של תמריצים אלו היה מתן סיוע כספי ישיר לפרטים ומשקי בית.
תשלומי העברה אלו נועדו להמריץ צריכה ולהגדיל את הביקושים, דבר חיוני להתנעת הגלגלים הכלכליים.
עם זאת, ההשלכות האינפלציוניות של חבילות תמריצים אלו הפכו לנושא מרכזי.
כאשר ביקושים עולים בצורה חדה, הדבר עלול לייצר יותר מדי כסף שרודף אחר מעט מדי סחורות ושירותים, מה שמוביל לעליות מחירים.
נתונים מראים כי האינפלציה כבר עלתה לרמות גבוהות יותר ברוב המדינות המפותחות.
בארצות הברית, למשל, האינפלציה השנתית הגיעה בינואר 2022 לשיא של 40 שנה, ועמדה על 7.
5%.
מדיניות התמריצים בצירוף גורמים אחרים, כגון שיבושים בשרשרת האספקה, עומס נמלים ויוקר מחירי סחורות, תרמו כולם ללחצי האינפלציה הגוברים.
בעוד שתמריצים לביקושים היו נחוצים כדי למנוע נפילה עמוקה יותר במהלך המשבר, מומחים מזהירים כי ישראטיים גבוהים מדי עלולים להוביל לבעיות כלכליות ממושכות יותר.
הבנקים המרכזיים ברחבי העולם נמצאים בין סלע למקום קשה.
עליהם להילחם באינפלציה מבלי לחנוק את הצמיחה החדשה שנולדת.
צמצום הדרגתי של תמריצים מוניטריים ופיסקליים אמור לסייע בהפחתת לחצי האינפלציה, אך יש לנהל את התהליך בזהירות.
הניסיון מלמד כי תמריצים מוניטריים ופיסקליים אגרסיביים מדי עשויים ליצור אינפלציה ספירלית קשה לשליטה.
על המדינות לאזן בקפידה בין הצורך לתמוך בהתאוששות הכלכלית לבין הצורך לשלוט באינפלציה.