הקרב המחריד על הגולן כיצד ישראל ניפצה איום קטלני

הקרב על הגולן במלחמת ששת הימים:
ניתוח אסטרטגימלחמת ששת הימים, קצרה ודרמטית, שינתה באופן מכריע את מפת המזרח התיכון.
בין הלחימה העזה ביותר הייתה זו שהתחוללה ברמת הגולן, שם ישראל נאבקו להדיפת הצבא הסורי המבוצר היטב.
אחת הסיבות העיקריות להתקפתה של ישראל על הגולן היה איום הארטילריה של סוריה על יישובים ישראליים בצפון.
המדרונות הגבוהים של רמת הגולן הציעו לסורים יתרון אסטרטגי, וישראל עמדה בפני התקפות ארטילריות מתמשכות שהסבו אבדות אזרחיות ונזק לתשתיות.
ישראל החליטה להשמיד את האיום הארטילרי של סוריה על ידי תפיסת רמת הגולן.
עם זאת, זו לא הייתה משימה קלה.
כוחות סורים מנוסים התבצרו היטב בעמדות הגנה, נתמכים בארטילריה ובשריון.
הקרב על הגולן החל ב-9 ביוני 1967, כאשר כוחות ישראליים פרצו לתוך הרמה.
לאחר יומיים של לחימה עזה, הם הצליחו לכבוש את החלק הדרומי של הגולן.
עם זאת, הצבא הסורי התנגד בתוקף וזירז את הגעת תגבורת.
ב-10 ביוני, שיגרו הסורים מתקפת נגד גדולה בניסיון להשיב את הגולן.
הקרב שהתפתח היה אכזרי, כאשר שני הצדדים ספגו אבדות כבדות.
חיל האוויר הישראלי מילא תפקיד מכריע בקרב, ופגע במטרות סוריות וביצע הפצצות תמיכה.
ב-11 ביוני, כוחות ישראליים הצליחו לפרוץ את קווי ההגנה הסוריים.
יחידות שריון ישראליות התקדמו במהירות לעבר העיר קוניטרה, נוקבות בליבה של ההתנגדות הסורית.
המוראל של הכוחות הסוריים התמוטט והם החלו לסגת.
עד 12 ביוני, רמת הגולן הייתה בשליטה ישראלית.
ישראל איבדה כ-800 חיילים בקרב, בעוד שהסורים איבדו כ-2,500.
הניצחון של ישראל ברמת הגולן היה ניצחון צבאי מובהק.
הוא חיסל את איום הארטילריה הסורי על ישראל והרחיב את גבולותיה של ישראל.
בנוסף, הניצחון הדגיש את עליונותו הצבאית של צה"ל והפך את ישראל למעצמה אזורית חשובה.