קטטות קטלניות האם שימוש באלימות מצדיק רצח

בית המשפט העליון מתייחס לשימוש בקטטה כסיבה להצדקת רצחבית המשפט העליון קבע תקדים דרך הצגת סולם חדש לדרגות החומרה של אלימות, מחוסר משמעות לפגיעה קטלנית.
המקרה שגרם לשינוי היסטורי היה מקרה הרצח של צעיר בן 19 במועדון לילה בתל אביב.
הנאשם, חייל בן 20, לא הכיר את הקורבן לפני התקרית הקטלנית.
על פי ראיות הקטטה, החלה בכך שהנאשם דחף את הקורבן.
הקורבן הגיב באגרוף והנאשם בתורו הכה אותו מספר פעמים.
הקורבן נפל ונחבל קשה בראשו, מאוחר יותר מת מפצעיו.
הנאשם טען להגנה עצמית, בטענה שהרג את הקורבן רק לאחר שהותקף.
בית המשפט המחוזי קיבל את טענת ההגנה עצמית וגזר על הנאשם עונש של 5 שנות מאסר בגין הריגה.
עם זאת, בית המשפט העליון הפך את ההחלטה בפסק דין מקיף שבחן את הסוגיה המורכבת של האלימות המותרת במסגרת ההגנה העצמית.
בית המשפט קבע כי בעוד שדחיפה ראשונית לא נחשבת לאלימות חמורה, האגרוף בתגובה של הקורבן היווה "תקיפה בנסיבות זניחות".
המשמעות היא שהקטטה עלתה לרמה של "שימוש בלתי סביר בכוח".
לפי סולם החומרה החדש של האלימות, "שימוש בלתי סביר בכוח" ממוקם שלב אחד מעל "אלימות קלה" אך מתחת לרמות חמורות יותר של תקיפה.
בית המשפט קבע כי שימוש שכזה בכוח עשוי להצדיק שימוש בכוח קטלני במקרים מסוימים.
בית המשפט נקט גישה מחמירה במקרה זה, וציין שהנאשם חרג מ"שימוש סביר בכוח" כאשר היכה את הקורבן פעמים רבות.
בהתבסס על הסולם החדש, נקבע כי הנאשם לא פעל מתוך הגנה עצמית ולכן אשם ברצח.
פסק הדין הזה מהווה צעד משמעותי בהתפתחות החוק הישראלי בתחום ההגנה העצמית.
בכך שהחיל סולם חומרה אובייקטיבי, בית המשפט סיפק הנחיות ברורות יותר לגבי מה נחשב לאלימות "סבירה" ומה לא.