סכנת מחשבת העדר התהום שבין עיוורון עדר לבין ביטחון לאומי

הטרגדיה של מחשבת העדראחת הסכנות הגדולות ביותר העומדות בפני ביטחון לאומי היא מחשבת העדר, הנטייה לעקוב אחר הזרם מבלי לשאול שאלות.
זה יכול לנבוע מכמה גורמים, כולל פחד או חוסר ידע.
הדבר עלול להוביל להחלטות גרועות, אפילו קטסטרופליות.
אחד הדוגמאות הבולטות לטרגדיה כתוצאה ממחשבת העדר היא הפלישה לעיראק ב-2003.
רבים מהמנהיגים הבכירים של ארצות הברית, כולל הנשיא דאז ג'ורג' וו.
בוש, היו משוכנעים כי עיראק מחזיקה בנשק להשמדה המונית.
על סמך מידע פגום זה, הם החליטו לפלוש למדינה.
ההחלטה התקבלה מבלי לתת שיקול דעת רציני להשלכות הפוטנציאליות, והיא הובילה למותם של אלפי חיילים אמריקאים ועיראקים.
דוגמה נוספת למחשבת העדר היא תמיכת הציבור הרחב בפוליטיקאים פופוליסטיים בעלי שאיפות דיקטטוריות.
כאשר מנהיגים כאלה עולים לשלטון, הם נוטים לדכא דעות מנוגדות ולהשתמש בתעמולה כדי לשמור על אחיזתם בכוח.
זה עלול בסופו של דבר להוביל לדיקטטורה ולדיכוי זכויות האדם.
למחשבת העדר עשויה להיות גם השלכות אסטרטגיות.
לדוגמה, במהלך המלחמה הקרה, ארצות הברית וברית המועצות היו מעורבות במרוץ חימוש מסוכן.
כל צד היה משוכנע כי עליו להיות חזק יותר מהשני כדי למנוע מלחמה.
זה הוביל לבזבוז אדיר על נשק גרעיני וטכנולוגיה צבאית אחרת.
כדי להגן על ביטחון לאומי שלנו, חשוב מאוד להתנגד למחשבת העדר.
עלינו להיות מוכנים לשאול שאלות, לערער על תבניות ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו.
עלינו גם להיות מודעים לפוטנציאל הסכנה באלה המחפשים להשפיע על הרגשות שלנו ופחדינו, ולהשתמש בכוח כדי להשיג את מטרותיהם האישיות.