מגן מפני טורנדו פיננסיים הבנקאות לשעת חירום

הבנקאות לשעת חירום:
מגן מפני טורנדו פיננסייםהבנקאות לשעת חירום, המוכרת גם כבנקאות פדרלית, היא מערכת של צעדים שממשלות נוקטות בכדי לשמור על יציבות מערכת הפיננסים בתקופות של משבר.
מטרתה למנוע פאניקה וריצות בנקים, ולשמור על זרימת אשראי לכלכלה.
מונח הבנקאות לשעת חירום נאמר לראשונה על ידי ג'ון מיינרד קיינס בשנת 1931.
בספרו "מסכת על הפיננסים", טען קיינס כי לממשלות תפקיד חשוב לשחק בייצוב המערכת הפיננסית בתקופות של משבר.
הוא הציע שעל הממשלות להקים מערכת של בנקאות לחירום שתשמש כ"מלווה של מוצא אחרון" לבנקים פרטיים שנמצאים בקשיים.
הרעיון של בנקאות לשעת חירום אומץ מאוחר יותר על ידי מדינות רבות ברחבי העולם.
ארצות הברית הקימה את הסוכנות הפדרלית לביטוח פיקדונות (FDIC) בשנת 1933.
ה-FDIC מעניק ביטוח פיקדונות לבנקים מסחריים בארצות הברית, מה שמפחית את הסיכון לבנקים ומעודד אנשים לשמור את כספם בבנקים במקום להחזיק אותו במזומן.
בנקים לחירום יכולים לנקוט במגוון צעדים בכדי לשמור על יציבות המערכת הפיננסית.
הם יכולים לספק הלוואות לבנקים בקשיים, לקנות אג"ח בנקאיות ולהבטיח פיקדונות בנקאיים.
צעדים אלו מסייעים להרגיע את השווקים הפיננסיים ולמנוע פאניקה.
בנקאות לשעת חירום היא כלי חשוב לשמירה על יציבות המערכת הפיננסית.
על ידי מתן "מלווה של מוצא אחרון" לבנקים בקשיים, בנקים לחירום עוזרים למנוע את התפשטות טורנדו פיננסיים ולהבטיח את המשך זרימת האשראי לכלכלה.