מלחמת הצללים איום הסייבר בעידן הדיגיטלי

איום הסייבר:
מרחב הקרב המודרניבעידן הדיגיטלי, זירת הסייבר הפכה לשדה קרב קריטי במלחמה המודרנית.
ההסתמכות ההולכת וגוברת על טכנולוגיה במגוון תחומים, כולל תשתיות לאומיות, סדרי תקשורת פיננסיים וצבאות, הפכה אותן למטרות אטרקטיביות עבור תוקפי סייבר.
איומי סייבר יכולים ללבוש צורות רבות, לרבות גניבת נתונים, חבלה ברשתות, שיבוש של מערכות קריטיות והפצת תעמולה.
מדינות, ארגונים פרטיים ואף יחידים חשופים לסיכונים אלו.
מדינת ישראל, עם המוניטין שלה כמובילה עולמית בתחום הסייבר, מודעת היטב לאיומים אלו.
בשנת 2021, המרכז הלאומי לסייבר הגיב ליותר מ-6000 התקפות סייבר בשנה, ומספר זה נמצא במגמת עלייה.
אחד המקרים הבולטים של איום סייבר על ישראל היה מתקפת הסייבר על חברת הגז הישראלית דלק קידוחים בשנת 2020.
המתקפה גרמה לנזק של מיליוני דולרים לחברה ולשיבוש בפעולותיה.
התוקפים נעזרו בתוכנת כופר שעולה תמורת כ-4 מיליון דולר על מנת לפתוח את מאגרי המידע של החברה, מה שהדגיש את המכשלה הגדולה שאיומי סייבר מהווים לארגונים ברחבי העולם.
על מנת להתמודד עם איומי סייבר, ישראל השקיעה רבות בצבא הסייבר שלה, שהחל לפעול ב-2018.
יחידה זו מופקדת על הגנה על התשתית הלאומית של ישראל מפני התקפות סייבר, פיתוח יכולות סיכול התקפות והגנה על מערכות הצבא.
בנוסף לצעדים דפנסיביים, ישראל פיתחה גם יכולות התקפיות בסייבר.
יחידת 8200, יחידת המודיעין הסיגנטילית של צה"ל, נחשבת לאחת מיחידות הסייבר המובילות בעולם.
היחידה תמכה בצה"ל במגוון מבצעים, כולל מבצע "צוק איתן" ב-2014, ומבצע "שומר החומות" ב-2021.
המאבק באיומי הסייבר הוא משימה מתמשכת הדורשת שיתוף פעולה בין ממשלות, ארגונים ויחידים.
באמצעות השקעה בחדשנות טכנולוגית, שיפור הגנת סייבר וטיפוח הון אנושי מוכשר, ישראל ממשיכה להיות בחזית ההגנה מפני איומי הסייבר המתפתחים בקצב מהיר בעידן הדיגיטלי.