הקרב הלוהט לשליטה. מיליארדרים נגד ממשלות – מיסים, אי-שוויון ומלחמת מעמדות

מיליארדרים נגד ממשלות:
קרב המיסים הגלובליבשבועות האחרונים, התלהטו הוויכוחים ברחבי העולם סביב הצורך להטיל מסים גבוהים יותר על מיליארדרים.
קריאה זו למסות את העשירים ביותר הועלתה על ידי כלכלנים, פוליטיקאים וארגוני חברה אזרחית.
הטיעון העיקרי בעד הטלת מיסים גבוהים יותר על מיליארדרים הוא הפער הגובר בין עשירים לעניים.
לפי דו"ח אוקספם, 1% מהאנשים העשירים ביותר בעולם מחזיקים כעת יותר מ-40% מהעושר העולמי.
פער זה תרם להגדלת אי השוויון, העוני ואי היציבות החברתית.
מבקרי מסים אלה טוענים שהם ירתיעו השקעות ויצמיחה כלכלית.
הם מצביעים על העובדה שמיליארדרים רבים הם יזמים ומשקיעים המספקים מקומות עבודה ומשאבים לאחרים.
עם זאת, מחקרים הראו כי מסים על המיליארדרים לא בהכרח פוגעים בצמיחה הכלכלית.
למעשה, הם יכולים להגביר את ההכנסות למימון שירותים ציבוריים חיוניים כגון חינוך, בריאות ותשתיות.
בנוסף, מיסוי גבוה יותר למיליארדרים נתפס כצעד הוגן.
רבים מאמינים שעשירי העל לא משלמים את חלקם ההוגן מבחינת מיסים, וכי הם יכולים להרשות לעצמם לתרום יותר לחברה.
בעוד מנהיגי מדינות מסוימות, כגון ארה"ב ובריטניה, התנגדו לקריאות למס גבוה יותר למיליארדרים, אחרים, כגון צרפת וגרמניה, שקלו צעדים כאלה.
בשבוע שעבר הודיע האיחוד האירופי על תמיכה במיסוי מינימלי של 15% על החברות הגדולות, כולל חברות טכנולוגיה רבות המושכות רווחים גדולים.
הקרב על מסוי מיליארדרים צפוי להמשיך להתלהט בשבועות ובחודשים הקרובים.
תוצאת הקרב הזה תשפיע על עתיד אי השוויון הכלכלי והצדק החברתי ברחבי העולם.