הרהורים חוזרים על פרשת תאיר ראדה בעקבות סרט תיעודי חדש

המאמר צריך להיות כתוב בגוף ראשון יחיד.
נחשפתי השבוע לפרשת רצח תאיר ראדה מחדש בעקבות סרט תיעודי חדש.
כמי שגדל על הפרשה, שמעתי את כל הגרסאות, קראתי את כל הדיווחים.
הסרט הצליח לטלטל אותי שוב, לעורר בי מחדש את השאלות הבלתי פתורות, את הספקות לגבי חפותו של זדורוב.
הטיפול התקשורתי הציף אותי בתחושת חוסר צדק, בתחושה שהאמת עדיין מסתתרת אי שם, תחת שכבות של ראיות שנויות במחלוקת.
התחושה הקשה ביותר היא שהמקרה עדיין פתוח, הנערה תאיר לא קיבלה צדק, ומשפחתה ממשיכה לסבול.