פופוליזם הסכנה הנסתרת לדמוקרטיה

דמוקרטיה בסכנה:
עליית הפופוליזם בעולםהפופוליזם, אידיאולוגיה המדגישה את רצון העם ומבטיחה שינוי דרסטי בסטטוס קוו, צובר פופולריות ברחבי העולם.
בעוד שהפופוליזם יכול ללבוש צורות שונות, הוא מאופיין בדרך כלל ברטוריקה נלהבת, הבטחות גדולות וביקורת על העלית.
עליית הפופוליזם מדאיגה בגלל האיום שהוא מהווה לדמוקרטיה.
פוליטיקאים פופוליסטים נוטים לערער על מוסדות דמוקרטיים, לקדם תעמולה ולמצנזר קולות אופוזיציה.
הם רואים את עצמם כנציגים היחידים של העם ומזלזלים במנגנונים הדמוקרטיים של איזונים ובליטות.
דוגמא מובהקת לכך ניתן לראות בארצות הברית, שם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ עורר תומכים נלהבים ברטוריקה הפופוליסטית שלו.
הוא תקף את הממסד הפוליטי, את התקשורת ו"האליטות", תוך הבטחה "לגרום לאמריקה להיות גדולה שוב".
בשלטונו הוא ניסה לפגוע במוסדות עצמאיים, הפיץ מידע כוזב וניסה להפוך את תוצאות הבחירות של 2020.
עלייתה של מפלגת החירות באוסטריה והמפלגה הלאומית בצרפת הן דוגמאות נוספות לתוצאות ההרסניות של הפופוליזם.
בשתי המדינות, מפלגות אלו הרוויחו מהתחושה הגוברת של ניכור ציבורי מהממסד הפוליטי וסיפקו שעיר לעזאזל לעליית האבטלה וחוסר הביטחון הכלכלי.
איום הפופוליזם על הדמוקרטיה אינו מוגבל למדינות מפותחות.
בפיליפינים עלה לשלטון נשיא פופוליסטי בשם רודריגו דוטרטה, שניהל מלחמת סמים קטלנית והשתמש ברטוריקה מכפישה כלפי מתנגדיו.
בהונגריה, ראש הממשלה ויקטור אורבן ביסס משטר אוטוריטרי תוך שימוש בטרמינולוגיה פופוליסטית כדי להצדיק סתימת פיות ודיכוי זכויות אזרח.
הגנה על הדמוקרטיה מפני איום הפופוליזם חיונית.
הדבר מחייב חיזוק מוסדות דמוקרטיים, קידום חינוך אזרחי ומתן דין וחשבון לפוליטיקאים פופוליסטים על המעשים שלהם.
יתרה מכך, חשוב להתמודד עם שורשי הניכור הציבורי שמזינים את עליית הפופוליזם, כגון אי שוויון כלכלי ותחושה של אובדן שליטה.
במילים אחרות, הגנת הדמוקרטיה מפני הפופוליזם היא מאבק מתמשך הדורש עירנות נצחית, מחויבות לערכים דמוקרטיים ורצון בלתי מעורער לשמור על שלטון החוק וחירויות האזרח.