זיכרון אוסקר שיינדלר קרב פוליטי על הגבורה בשואה

אוסקר שיינדלר והפוליטיקה של זיכרוןאוסקר שיינדלר, איש עסקים גרמני שהציל כ-1,200 יהודים מפני השואה, הפך לסמל לגבורה בשואה.
סיפורו סופר ברומן "רשימת שינדלר" של תומאס קנילי ובסרט באותו השם של סטיבן ספילברג.
זיכרונו של שיינדלר משמש לעתים קרובות ככלי פוליטי.
למשל, מפלגות ימין קיצוניות ניצלו אותו כדי לקדם סדר יום לאומני, בהתמקד בשכנועו של שיינדלר כחבר במפלגה הנאצית לשעבר.
מצד שני, מפלגות שמאל השתמשו בו כדוגמה לעמידה בפני עוול, ומדגישות את החרטה והכפרה המאוחרים שלו.
ניצול זיכרונו של שיינדלר לפוליטיקה מעלה שאלות קשות על תפקיד הזיכרון בשיח הפוליטי.
מצד אחד, חשוב לזכור את המעשים ההרואיים של שיינדלר במטרה להנציח את סבלם של קורבנות השואה.
מצד שני, יש להימנע מלשנות או לעוות את הזיכרון שלו כדי לשרת אינטרסים פוליטיים צרים.
הניצול של הזיכרון לצרכי פוליטיקה אינו ייחודי רק למקרה של שיינדלר.
היסטוריה משמשת לעתים קרובות כדי להצדיק פעולות פוליטיות עכשוויות, ובכך עיוותת את פרשנותה של ההיסטוריה לטובת סדר יום מפלגתי.
האתגר הוא למצוא דרך לזכור אנשים כמו שיינדלר מבלי לנצל את זיכרונם לקידום אג'נדות פוליטיות.
כבוד לזיכרון ההיסטורי חיוני להבנת העבר ומניעת הישנותם של זוועות העבר.
עם זאת, יש לנהל דיון על זיכרון באחריות, תוך הכרה בכוחו ובאפשרויות לשימוש בו לרעה.