מפצח החידות המסתורי שמאחורי شرلوك هولمز

המפצח המהולל:
ארתור קונן דויל ועולם החידותארתור קונן דויל, אביו של הבלש המבריק שרלוק הולמס, היה גם פותר חידות ידוע בזכות עצמו.
התשוקה שלו לחידות התבטאה הן בכתיבתו הבלשית והן בעבודתו האקדמית.
ב"הרפתקאות שרלוק הולמס", הולמס מפגין לעתים קרובות את יכולותיו יוצאות הדופן בפענוח חידות.
ב"בעיה הסופית", למשל, הוא פותר את הצופן המסתורי של פרופסור מוריארטי כדי לזהות את מיקומו.
במציאות, קונן דויל היה אחראי לפיתוח הצופן הזה בעצמו.
בנוסף, קונן דויל היה גם קריפטוגרף מצטיין.
בשנת 1929 הוא פצח בהצלחה את צופן פלייפייר, שהיה בשימוש נרחב על ידי הצבא הבריטי.
תרומתו זו סייעה באופן משמעותי להצלחת מאמצי פענוח הצופן בזמן מלחמת העולם השנייה.
כתיבתו של קונן דויל משקפת גם את ההערכה העמוקה שלו לחידות.
בסיפורים רבים של הולמס, הפתרון לתעלומה טמון ביכולת לפענח רמזים נסתרים או לקבל מסקנות מתוך ראיות נסיבתיות.
הולמס עצמו אומר ב"רומן ההרפתקאות":
"אין עניין כה מרגש כמו זה של פיתרון חידה".
תשוקתו של קונן דויל לחידות השפיעה לא רק על עבודתו הפופולרית אלא גם על מחקריו האקדמיים.
הוא היה חבר בחברת החידות האמריקאית ובחברה הבריטית לחידות.
בכתביו התיאורטיים, הוא דן בשיטות יעילות לפתרון חידות וחקר את הפסיכולוגיה של מפצחי החידות.
המפעל של ארתור קונן דויל כמפצח חידות מדגיש את הקשר ההדוק בין עולם החידות לבין העולם האמיתי.
בין אם זה בעבודה בלשית, פענוח צפנים או פיתרון סתירות לוגיות, היכולת לפתור חידות היא כישור רב עוצמה שיכול לשמש למטרות מעשיות ואינטלקטואליות כאחד.