ההגמוניה הליברלית שנמצאת במצור: סין מתעוררת והפופוליזם מתחזקבעידן הפוליטיקה העכשווית, המעמד ההגמוני הליברלי ניצב בפני אתגרים משמעותיים משני כיוונים מנוגדים: עליית סין והתחזקות הפופוליזם.סין, תחת הנהגתו של שי ג'ינפינג, הפכה לנוכח מרכזי במערכת הבינלאומית. שאיפותיה הגיאו-אסטרטגיות, השקעות התשתית שלה בדרך המשי החדשה החדשה וסדר היום הכלכלי שלה מאיימים להעביר את מרכז הכובד הכלכלי והפוליטי מזרחה. אולם, ההתנהגות האסרטיבית של סין, כמו דיכוי זכויות האדם שלה והמתיחות שלה עם מדינות שכנות, יצרה מתח עם ארצות הברית ובעלות בריתה המערביות.מנגד, הפופוליזם, המתאפיין ברטוריקה נגד הממסד, התחזקות רגשות לאומיים וניסיון לבנות תמיכה בקרב "העם", התחזק במדינות רבות. מנהיגים פופוליסטים כמו דונלד טראמפ בארצות הברית, בוריס ג'ונסון בבריטניה וויטור אורבן בהונגריה חתרו תחת נורמות דמוקרטיות, קידמו פרוטקציוניזם והציתו חרדה בקרב מיעוטים.האתגרים הכפולים הללו מעמידים את ההגמוניה הליברלית במצב קשה. סין, כמדינה סמכותנית עם כוח כלכלי וחימוש צבאי הולכים וגדלים, מערערת על ערכים ליבראליים כגון דמוקרטיה וזכויות אדם. במקביל, הפופוליזם מאיים לפרק את המוסדות והקונצנזוס הליברלי מבפנים.בתגובה, מנהיגים ליברליים עומדים בפני דילמה. מצד אחד, הם חייבים להתמודד עם האיום שמציבה סין מבלי להתפשר על ערכיהם. מצד שני, עליהם לפתור את שורשי אי שביעות הרצון הפופוליסטי על ידי טיפול באי שוויון הכלכלי, הגירה ומגוון.האתגר הוא להשיג איזון עדין בין הגנה על ערכים ליבראליים לבין תגובה לדרישות ולפחדים של האזרחים. אם המנהיגים הליברליים ייכשלו בביצוע פעולה זו, ההגמוניה הליברלית תוכל לקרוס, אם על ידי תחרות חיצונית של סין או על ידי שחיקה פנימית מפופוליזם.ההשלכות של קריסה כזו הן עצומות. עולם ללא הגמוניה ליבראלית יהיה עולם שבו הדמוקרטיה תהיה תחת מתקפה, שיתופי הפעולה הבינלאומיים ייחלשו והקונפליקט יהפוך להיות נפוץ יותר. לפיכך, חיוני שמנהיגים ליבראליים יגיבו לאתגרים הנוכחיים באומץ, חכמה ונחישות.
מצור על ההגמוניה הליברלית סין העולה ופופוליזם גועש
ההגמוניה הליברלית שנמצאת במצור: סין מתעוררת והפופוליזם מתחזקבעידן הפוליטיקה העכשווית, המעמד ההגמוני הליברלי ניצב בפני אתגרים משמעותיים משני כיוונים מנוגדים: עליית סין והתחזקות הפופוליזם.סין, תחת הנהגתו של שי ג'ינפינג, הפכה לנוכח מרכזי במערכת הבינלאומית. שאיפותיה הגיאו-אסטרטגיות, השקעות התשתית שלה בדרך המשי החדשה החדשה וסדר היום הכלכלי שלה מאיימים להעביר את מרכז הכובד הכלכלי והפוליטי מזרחה. אולם, ההתנהגות האסרטיבית של סין, כמו דיכוי זכויות האדם שלה והמתיחות שלה עם מדינות שכנות, יצרה מתח עם ארצות הברית ובעלות בריתה המערביות.מנגד, הפופוליזם, המתאפיין ברטוריקה נגד הממסד, התחזקות רגשות לאומיים וניסיון לבנות תמיכה בקרב "העם", התחזק במדינות רבות. מנהיגים פופוליסטים כמו דונלד טראמפ בארצות הברית, בוריס ג'ונסון בבריטניה וויטור אורבן בהונגריה חתרו תחת נורמות דמוקרטיות, קידמו פרוטקציוניזם והציתו חרדה בקרב מיעוטים.האתגרים הכפולים הללו מעמידים את ההגמוניה הליברלית במצב קשה. סין, כמדינה סמכותנית עם כוח כלכלי וחימוש צבאי הולכים וגדלים, מערערת על ערכים ליבראליים כגון דמוקרטיה וזכויות אדם. במקביל, הפופוליזם מאיים לפרק את המוסדות והקונצנזוס הליברלי מבפנים.בתגובה, מנהיגים ליברליים עומדים בפני דילמה. מצד אחד, הם חייבים להתמודד עם האיום שמציבה סין מבלי להתפשר על ערכיהם. מצד שני, עליהם לפתור את שורשי אי שביעות הרצון הפופוליסטי על ידי טיפול באי שוויון הכלכלי, הגירה ומגוון.האתגר הוא להשיג איזון עדין בין הגנה על ערכים ליבראליים לבין תגובה לדרישות ולפחדים של האזרחים. אם המנהיגים הליברליים ייכשלו בביצוע פעולה זו, ההגמוניה הליברלית תוכל לקרוס, אם על ידי תחרות חיצונית של סין או על ידי שחיקה פנימית מפופוליזם.ההשלכות של קריסה כזו הן עצומות. עולם ללא הגמוניה ליבראלית יהיה עולם שבו הדמוקרטיה תהיה תחת מתקפה, שיתופי הפעולה הבינלאומיים ייחלשו והקונפליקט יהפוך להיות נפוץ יותר. לפיכך, חיוני שמנהיגים ליבראליים יגיבו לאתגרים הנוכחיים באומץ, חכמה ונחישות.
