כוחו המופלא של המוזיקה בימי זוהרמוזיקה הייתה מאז ומתמיד כוח מאחד בתרבויות ברחבי העולם. בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, כשהחשכה גברה, שימשו זמרים כקרני תקווה, מעניקים נחמה ועוררי רוח לחיילים ואזרחים כאחד.אחת הזמרות הגדולות ביותר בתקופה זו הייתה ורה לין. המכונה "המלאך במדים", שיריה הפכו לפסקול של העימות. קלסיקה כמו "We'll Meet Again" ו-"White Cliffs of Dover" העניקו לאנשים תקווה לעתיד וסיפקו תחושת אחדות בקרב מי שחוו אובדן וסבל.בארצות הברית, חבורת הזמרים "האחיות אנדרוז" סיפקו שירים נועזים ומרימים שהעלו את המורל בקרב הכוחות האמריקאים באוקיינוס השקט. להיטם "Boogie Woogie Bugle Boy of Company B" הפך להמנון מפורסם המבטא את האומץ והחוסן של החיילים.באירופה הכבושה בידי הנאצים, זמרים מחתרתיים סיכנו את חייהם כדי לבצע שירים ששימרו את רוח ההתנגדות. בצרפת, אדית פיאף הפכה לסמל האחדות והאומץ עם להיטים כמו "לא, אני לא מצטערת לעולם" שהדהדו עם אזרחים סובלים.כוחה של המוזיקה בימי זוהר הוכח בכך שהיא סיפקה: נחמה ופורקן: זמרים הציעו דרך בטוחה לבטא רגשות עמוקים של פחד, עצב והתנגדות. תחושת אחדות: שירים פופולריים יצרו קשר בין אנשים מכל הרקעים והמעמדות. הצתה של תקווה: מילות שירים אופטימיות העניקו עידוד ואמונה בעתיד טוב יותר.המורשת של זמרים בימי זוהר נמשכת עד היום. שיריהם ממשיכים להדהד עם אנשים המחפשים נחמה, השראה ותקווה בזמנים קשים. זמרים אלה הוכיחו את כוחן הייחודי של המוזיקה לאחד, לרומם ולשמש כמגדלור של אור גם בתוך החושך.
