המרד הכלכלי איך ג'ון קיינס עיצב את הכלכלה המודרנית

ג'ון קיינס:
כלכלן פורץ דרךג'ון מיינרד קיינס, כלכלן בריטי מן המאה ה-20, השפיע משמעותית על התיאוריה הכלכלית המודרנית.
המודל הקיינסיאני שלו הציע פרדיגמה אלטרנטיבית לתיאוריות הקלאסיות שלפניו, שהשפיעו על מדיניות כלכלית אף במאה ה-21.
אחד המושגים המרכזיים בתיאוריה הקיינסיאנית הוא "הוצאה צבורה".
קיינס טען שהוצאות ממשלתיות יכולות ליצור צמיחה כלכלית בתקופות של מיתון.
במהלך השפל הגדול של שנות ה-30, קידם קיינס מדיניות שכללה הגדלת הוצאות והשקעות ממשלתיות בקנה מידה גדול.
מדיניות זו, שזכתה לכינוי "קיינסיאניות", תרמה לסיום השפל.
קיינס טען גם שחיסכון וצריכה משתנים לעתים קרובות בכיוונים מנוגדים.
כאשר הצריכה עולה, החיסכון יורד ולהיפך.
כתוצאה מכך, הדגיש קיינס את חשיבות הצריכה בביקוש הכולל.
השפעתה של הקיינסיאניות ניכרה באופן נרחב לאורך ההיסטוריה הכלכלית.
במהלך מלחמת העולם השנייה, הממשלות השתמשו בקיינסיאניות כדי לממן מאמצי מלחמה מסיביים.
לאחר המלחמה, הקיינסיאניות הפכה לבסיס לפוליטיקה הכלכלית ברוב המדינות המפותחות.
עם זאת, בשנות ה-70, התחוללה ביקורת גוברת על הקיינסיאניות.
מבקרים טענו שהיא יכולה להוביל לאינפלציה ולגירעונות תקציביים.
עלייתה של תנועת הכלכלה הנאו-קלאסית בשנות ה-80 הובילה לירידה בפופולריות הקיינסיאניות.
בשנים האחרונות, הקיינסיאניות חוותה תחייה מסוימת לאור המשבר הכלכלי העולמי של 2008.
כלכלנים חזרו לדון בהשקעה ציבורית ובהגברת הביקוש הכולל ככלים להתמודדות עם מיתון.
המורשת של קיינס ממשיכה להשפיע על התיאוריה והמדיניות הכלכלית המודרניות.
מושגיו הבסיסיים של ביקוש כולל, הוצאה ציבורית והיחס ההפוך בין צריכה וחיסכון נותרו מרכיבים מרכזיים בשיח הכלכלי.