כלכלה בקו החזית: אלברט איינשטיין על כסף ונכסיםאלברט איינשטיין, המפורסם בתורת היחסות שלו, השאיר חותם גם בתחום הכלכלה. במאמר משנת 1946 שפורסם במגזין "מונתלי ריוויו", הוא הציג את רעיונותיו על כסף ונכסים, שרלוונטיים עד היום.איינשטיין טען שהכסף הוא רק "אמצעי נוחות", ולאו דווקא אמצעי עושר אמיתי. הוא הביע דאגה מכך שהדגש על כסף כגורם מניע עיוות את מערכת הערכים החברתית.באשר לנכסים, איינשטיין הבחין בין נכסים יצרניים, כגון אדמה וציוד, לבין נכסים לא יצרניים, כגון נדל"ן ותכשיטים. הוא טען שנכסים יצרניים הם קריטיים לצמיחה כלכלית, בעוד שנכסים לא יצרניים נוטים ליצור פערים חברתיים.איינשטיין התנגד לכלכלת שוק חופשית ללא הגבלה, וטען שיש צורך במעורבות הממשלה כדי להבטיח חלוקה הוגנת של המשאבים. הוא קרא למסוי על נכסים לא יצרניים כסעד לפערים וכתמריץ להשקעות יצרניות.האינטואיציה הכלכלית של איינשטיין הוכחה מאוחר יותר על ידי הכלכלנים. תאוריית הכסף של מילטון פרידמן מציגה את הכסף כאמצעי חליפין ולא כמקור לעושר. הכלכלה המוסדית החדשה מזהה את ההבדל בין נכסים יצרניים ולא יצרניים, ומדגישה את חשיבותם לצמיחה כלכלית.רעיונותיו של איינשטיין ממשיכים להיות רלוונטיים בעולם הכלכלי המודרני, שם האתגרים של אי-שוויון והקיימות מחייבים בחינה מחדש של מערכת הערכים שלנו ושל התפיסה שלנו את העושר. כמו שכתב איינשטיין, "הערך האמיתי נמצא לא בדברים שאנו מחזיקים, אלא בחוויות שאנו חווים ובמערכות היחסים שאנו יוצרים."
