צוהר לסערה של איראן מעצרים ומחאות חושפים סדקים ברפובליקה האסלאמית

פרשת המעצרים באיראן:
צוהר לחוסר השקט ברפובליקה האסלאמיתבשבועות האחרונים, איראן סוערת בעקבות מעצרים המוניים של עיתונאים, פעילים חברתיים ופוליטיקאים.
מנהיגים ברחבי העולם גינו את המעצרים וקראו לפתיחת חקירה יסודית.
המעצרים הם חלק מהידוק האחיזה של הממשלה על חופש הביטוי וההתאספות.
בחודשים האחרונים נרשמו מחאות נרחבות ברחבי איראן נגד העוני, השחיתות והדיכוי הפוליטי.
הממשלה הגיבה ביד קשה, עצרה מפגינים ודיכאה קולות של חוסר שביעות רצון.
אחד ממעצרי הבולטים היה של נאזנין זגרי-רטקליף, עיתונאית בריטית-איראנית שריצתה עונש מאסר של חמש שנים בגין "קונספירציה לביצוע פשע נגד ביטחון לאומי".
זגרי-רטקליף, שהכחישה את ההאשמות נגדה, שוחררה לבסוף יום לפני תום תקופת מאסרה.
מעצרים אחרים כללו את רוברטו מלוני, עיתונאי איטלקי העובד באיראן, וקטרין פארוד, עיתונאית צרפתית.
גם פעילים חברתיים ופוליטיקאים נודעים נעצרו, כגון מיר-חסין מוסאווי, מנהיג האופוזיציה העצור מאז 2011.
המעצרים אלו מעידים על כשל הולך וגובר ברפובליקה האסלאמית.
העם האיראני סובל מעוני, שחיתות ודיכוי פוליטי ממושך.
המעצרים מצביעים על חוסר הסובלנות של הממשלה כלפי ביקורת ומחאה, ומעוררים שוב את השאלה לגבי עתידו של המשטר האיראני.
הקהילה הבינלאומית חייבת להפעיל לחץ על איראן כדי לשחרר את העצורים הפוליטיים ולחקור את הטענות בדבר שימוש בעינויים.
כמו כן, חשוב להמשיך ולתמוך בשאיפותיו של העם האיראני לחופש, דמוקרטיה וזכויות אדם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *