ההחלטות הכלכליות המוזרות שלנו כיצד הפסיכולוגיה מניעה את הארנקים שלנו

כלכלת ההתנהגות:
הבנת החלטות כלכליות לא רציונליותבמשך שנים ארוכות, כלכלנים הניחו שהאנשים מתנהגים תמיד בצורה רציונלית ומחושבת בעניינים כלכליים.
עם זאת, מחקר בתחום כלכלת ההתנהגות מראה שזו לא תמיד המציאות.
כלכלת ההתנהגות בוחנת את הגורמים הפסיכולוגיים והחברתיים המשפיעים על ההחלטות הכלכליות שלנו.
היא מציעה הסבר מדוע אנו עשויים לעיתים קרובות לקבל החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם העניין העצמי הרציונלי שלנו.
דוגמה קלאסית לכלכלה התנהגותית היא "אפקט העדר".
מחקרים הראו שאנשים נוטים יותר לרכוש מוצר או שירות כאשר הם רואים שאחרים עושים זאת.
זה קורה אפילו כאשר אנו יודעים שהמוצר לא תמיד באיכות גבוהה או שהוא לא מתאים לצרכינו.
אפקטים קוגניטיביים אחרים המשפיעים על החלטות כלכליות כוללים:
האשליה של שליטה:
אמונה מופרזת ביכולתנו לשלוט בתוצאות, אפילו כאשר קיים גורם אקראי משמעותי.
הטיית העוגן:
נטייה להיסמך יתר על המידה על מידע ראשוני, גם כאשר מידע חדש עשוי להיות רלוונטי יותר.
הטיית האשרור:
נטייה לחפש מידע התומך באמונותיהם הקיימות.
הבנת כלכלה התנהגותית חשובה עבור מקבלי החלטות, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.
על ידי הכרה בגורמים הפסיכולוגיים והחברתיים שמשפיעים על ההחלטות הכלכליות של אנשים, מקבלי החלטות יכולים ליצור מדיניות ותמריצים המעודדים התנהגויות מועילות יותר מבחינה כלכלית.
לדוגמה, ממשלות יכולות להשתמש באפקט העדר כדי לעודד חיסכון לפנסיה על ידי מתן אפשרות לאנשים לראות את שיעור החיסכון שלהם בהשוואה לאחרים.
עסקים יכולים להשתמש בהטיית העוגן כדי להגדיל את המכירות על ידי הצעת מחירים גבוהים יותר בתחילה לפני מתן הנחות.
ההבנה של כלכלה התנהגותית יכולה להוביל להחלטות כלכליות טובות יותר ולשיפור הרווחה הכלכלית הכללית.
על ידי הכרה שהאנשים לא תמיד מתנהגים בצורה רציונלית, מקבלי החלטות יכולים ליצור סביבות שמקדמות תוצאות כלכליות רצויות יותר.