פוליטיקה: אמנות הסחטנותעולם הפוליטיקה מהווה שדה קרב מתמיד, שבו פוליטיקאים נאבקים על כוח, השפעה וטובות הנאה. לצערנו, אמצעי שכיח המשמש להשגת מטרות אלו הוא סחטנות.סחטנות מוגדרת כשימוש במידע או בעמדת השפעה כדי לאלץ מישהו לעשות משהו שהוא או היא לא רוצים לעשות. בפוליטיקה, סחטנות יכולה ללבוש צורות שונות, החל מאיומים בגילוי סודות מביכים ועד להפעלת לחץ באמצעות משאבים פיננסיים או קשרים.אחד המקרים הבולטים של סחטנות פוליטית היה פרשת ווטרגייט. במהלך מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-1972, נפרצו משרדי המפלגה הדמוקרטית בקומפלקס ווטרגייט בוושינגטון הבירה על ידי פורצים העובדים עבור ועדת הבחירות מחדש של הנשיא ניקסון. ניקסון ניסה לטשטש את מעורבותו בפרשה, אך בסופו של דבר נאלץ להתפטר מתפקידו.סחטנות היא נגע הרסני בפוליטיקה, מכיוון שהיא מקדמת שחיתות ופוגעת באמון הציבור. היא מייצרת סביבה של פחד וספקנות, ומקשה על האזרחים להאמין למנהיגיהם.בנוסף להיותה בלתי מוסרית, סחטנות משבשת את התהליך הדמוקרטי. על ידי אילוץ פוליטיקאים לקבל החלטות המושפעות משיקולים אישיים או מפלגתיים, היא פוגעת ביכולת האזרחים לקבל ייצוג הוגן בצורה שוויונית.למאבק בסחטנות בפוליטיקה נדרשת ערנות מתמדת ופעולה מצד האזרחים והמנהיגים כאחד. על האזרחים להיות מודעים לשיטות הסחיטה ולדרוש אחריותיות מפוליטיקאים. מצד שני, על המנהיגים לגנות ולעקור אותה מן השורש כדי לשמור על שלמותה של הדמוקרטיה.על ידי עמידה מול סחטנות בכל צורותיה, נוכל ליצור פוליטיקה נקייה יותר, הוגנת יותר ואותנטית יותר שהיא ראויה לאזרחים שאותם היא משרתת.
