היריבות המרה בתוך המגרש הפוליטי האם הפוליטיקה גורמת לנו לשנוא

פוליטיקה ויריבות מרהבעולם הפוליטיקה, יריבות מרה אינה נדירה.
כאשר אידיאולוגיות ואינטרסים מתנגשים, מתעוררת לרוב מתיחות בין יריבים פוליטיים.
דוגמה בולטת לכך היא היריבות בין שרה פיילין לבין ניקול בישוף.
פיילין, שהייתה מושלת אלסקה ומועמדת לסגנית הנשיא לצד ג'ון מקיין, היא רפובליקנית שמרנית בעוד שבישוף, שהיא חברת קונגרס ממישיגן, היא דמוקרטית ליברלית.
יריבותן החלה בשנת 2008 כאשר בישוף מתחה ביקורת על מדיניות האנרגיה של פיילין.
מאז, הן התקפו זו את זו באופן תדיר.
פיילין האשימה את בישוף באי פטריוטיות בעוד שבישוף האשימה את פיילין ביוהרה וחוסר קשר עם העם.
יריבות זו הדגישה את הקיטוב העמוק בפוליטיקה האמריקאית.
היא הדגימה עד כמה יריבים פוליטיים יכולים להיות בוטים וחסרי פשרות בהתקפותיהם אחד על השני.
יריבות מרה עלולה להיות הרסנית לא רק עבור המעורבים באופן ישיר אלא גם עבור התהליך הדמוקרטי.
היא מייצרת סביבה של סכסוך מתמשך ותוקפנות, אשר מקשה על דיאלוג ענייני ורזולוציה של בעיות.
ציבור הבוחרים ראוי ליותר מאשר פוליטיקה של יריבות מרה.
הוא ראוי להנהגה שיכולה להתעלות מעל ההבדלים האידיאולוגיים ולמצוא דרכי שיתוף פעולה לטובת המדינה.
למרבה הצער, המציאות לעתים קרובות שונה מאוד.
יריבות מרה ממשיכה להיות תופעה שכיחה בפוליטיקה, ויש לה השלכות הרסניות על החברה האמריקאית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *