אוכל שדה הקרב החדש של המהפכה
אוכל כמחאה: כוחה של הסעודה הפוליטיתבעולם רווי סכסוכים חברתיים, אוכל הפך לשדה קרב חדש של מחאה. מארגוני צדקה לכוכבי רוק, אנשים מכל תחומי החיים מנצלים את כוחו של האוכל כדי להעביר מסר ולעורר שינוי חברתי.אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לאוכל כמחאה היא תנועת "הצלחות הריקות". התנועה החלה בספרד בשנת 2012 כתגובה למשבר הכלכלי הפוגע במדינה. משתתפים ישבו במסעדות ריקות, החזיקו שלטים ובצעו פעולות מחאה כדי להדגיש את הפגיעות של אזרחים מן השורה.צורה נוספת של מחאה קשורה לאוכל היא חרם על מוצרים. תנועת החרם על ענבים בדרום אפריקה, שנמשכה למעלה מעשור, הצליחה להביא לסיום משטר האפרטהייד. כיום, סטודנטים בכל רחבי העולם מחרימים מוצרים מסוימים כהצגת סולידריות עם עמים מדוכאים, כגון הפלסטינים.אוכל יכול גם לשמש ככלי לעודד מיודעים ותודעה לגבי נושאים חברתיים חשובים. השף הספרדי חוסה אנדרס פתח מסעדות צדקה שהגישו ארוחות בחינם לאנשים שנפגעו מאסונות טבע ועוני. עבודתו עוררה תשומת לב עולמית לבעיית הרעב.כוכבי הרוק בונו ומייקל סטיף גם השתמשו באוכל כדרך לתמוך במטרות חברתיות. הארגון שלהם, "One Campaign", פועל לסיום עוני קיצוני. הם ארגנו ארוחות יוקרה שבהן סועדים שילמו מאות דולרים כדי לסעוד עם מנהיגי עולם ולהעלות את המודעות לעוני.אוכל יכול להיות כלי עוצמתי לשינוי חברתי. בין אם זה באמצעות מחאה ישירה, חרם או קידום מודעות, אנשים מכל תחומי החיים מנצלים את כוחו של האוכל כדי לדבר נגד עוול, לקדם צדק ולבנות חברה טובה יותר לכולם.