כלכלת ההתנהגות: כיצד אנשים באמת מקבלים החלטות כלכליותכלכלת ההתנהגות היא תחום מחקר חדש יחסית הבוחן כיצד בני אדם מקבלים החלטות כלכליות. בניגוד לכלכלנים קלאסיים, אשר מניחים כי אנשים הם יצורים רציונליים הממקסמים את תועלתם, כלכלני התנהגות מכירים בכך כי רגשות, קוגניציה מוגבלת והטיות פסיכולוגיות אחרות משפיעות במידה ניכרת על קבלת ההחלטות הכלכליות.אחד משדות המחקר המרכזיים בכלכלת ההתנהגות הוא הטיות קוגניטיביות, או עיוותים שיטתיים בחשיבה. חוקרים בתחום זה מצאו כי אנשים מפגינים מגוון הטיות בתהליך קבלת ההחלטות שלהם, כגון הטיה לאישור (החיפוש אחר מידע התומך באמונותיהם הקיימות) והטיית העיגון (הסתמכות רבה מדי על מידע ראשוני).לדוגמה, במחקר קלאסי בתחום כלכלת ההתנהגות, הראו דניאל כהנמן ואמוס טברסקי כי אנשים מפגינים הטיה לאישור כשהם מקבלים החלטות לגבי סיכון. הם מצאו כי אנשים נוטים יותר להעריך את הסבירות של אירועים שתומכים באמונותיהם מאשר של אירועים שסותרים אותן.תובנות אלו מכלכלת ההתנהגות סיפקו פרספקטיבה משמעותית על ההתנהגות הכלכלית האנושית. הן הראו כי קבלת החלטות כלכליות היא תהליך מורכב המושפע מגורמים רבים מעבר להיגיון טהור.הבנה זו של הטבע האנושי הפכה לחשובה במיוחד עבור מקבלי המדיניות, המעצבים התנהגות כלכלית. לדוגמה, טכניקות של "דחיפה כהה" כמו ברירות מחדל (ההנחה שאנשים יבחרו באופציה מסוימת אם לא ישנו אותה) משמשות לעידוד התנהגויות רצויות כמו חיסכון לפנסיה.על ידי התחשבות בטיותות קוגניטיביות וגורמים פסיכולוגיים אחרים, כלכלני התנהגות מסייעים לעצב מדיניות וסביבות כלכליות שמובילות לתוצאות טובות יותר עבור הכל. הם מראים לנו כי על ידי הבנת המורכבות של קבלת ההחלטות הכלכליות האנושיות, אנו יכולים ליצור עולם כלכלי הוגן ומכיל יותר.
החלטות כלכליות כיצד המוח האנושי באמת חושב
כלכלת ההתנהגות: כיצד אנשים באמת מקבלים החלטות כלכליותכלכלת ההתנהגות היא תחום מחקר חדש יחסית הבוחן כיצד בני אדם מקבלים החלטות כלכליות. בניגוד לכלכלנים קלאסיים, אשר מניחים כי אנשים הם יצורים רציונליים הממקסמים את תועלתם, כלכלני התנהגות מכירים בכך כי רגשות, קוגניציה מוגבלת והטיות פסיכולוגיות אחרות משפיעות במידה ניכרת על קבלת ההחלטות הכלכליות.אחד משדות המחקר המרכזיים בכלכלת ההתנהגות הוא הטיות קוגניטיביות, או עיוותים שיטתיים בחשיבה. חוקרים בתחום זה מצאו כי אנשים מפגינים מגוון הטיות בתהליך קבלת ההחלטות שלהם, כגון הטיה לאישור (החיפוש אחר מידע התומך באמונותיהם הקיימות) והטיית העיגון (הסתמכות רבה מדי על מידע ראשוני).לדוגמה, במחקר קלאסי בתחום כלכלת ההתנהגות, הראו דניאל כהנמן ואמוס טברסקי כי אנשים מפגינים הטיה לאישור כשהם מקבלים החלטות לגבי סיכון. הם מצאו כי אנשים נוטים יותר להעריך את הסבירות של אירועים שתומכים באמונותיהם מאשר של אירועים שסותרים אותן.תובנות אלו מכלכלת ההתנהגות סיפקו פרספקטיבה משמעותית על ההתנהגות הכלכלית האנושית. הן הראו כי קבלת החלטות כלכליות היא תהליך מורכב המושפע מגורמים רבים מעבר להיגיון טהור.הבנה זו של הטבע האנושי הפכה לחשובה במיוחד עבור מקבלי המדיניות, המעצבים התנהגות כלכלית. לדוגמה, טכניקות של "דחיפה כהה" כמו ברירות מחדל (ההנחה שאנשים יבחרו באופציה מסוימת אם לא ישנו אותה) משמשות לעידוד התנהגויות רצויות כמו חיסכון לפנסיה.על ידי התחשבות בטיותות קוגניטיביות וגורמים פסיכולוגיים אחרים, כלכלני התנהגות מסייעים לעצב מדיניות וסביבות כלכליות שמובילות לתוצאות טובות יותר עבור הכל. הם מראים לנו כי על ידי הבנת המורכבות של קבלת ההחלטות הכלכליות האנושיות, אנו יכולים ליצור עולם כלכלי הוגן ומכיל יותר.
