בוב דילן הנביא הפוליטי שהעניק קול חסרי הקול

בוב דילן:
הנביא הפוליטי של אמריקהבוב דילן, אגדת מוזיקת פולק וכותב שירים, השאיר חותם בל יימחה על הנוף הפוליטי של אמריקה.
שיריו המחשמלים שילבו בין אמירות חברתיות עמוקות לפרשנות פיוטית, והפכו אותו לפה של חסרי הקול.
בשנות ה-60, המוזיקה של דילן שימשה פסקול לתנועת זכויות האזרח.
השיר "Blowin' in the Wind" הפך להמנון לאלימות המשטרתית ולגזענות המוסדית.
דילן היה דמות מרכזית ב"מצעד לוושינגטון לעבודה וחופש" בשנת 1963, שם הופיע מול מרטין לותר קינג ג'וניור.
עם זאת, מחאתו הפוליטית התפתחה מעבר לתנועות שמאל מסורתיות.
דילן ביקר את הממשל על מעורבותו במלחמת וייטנאם בשירים שנונים כמו "Masters of War" ו-"The Times They Are a-Changin'".
שיריו הטילו ספק באידיאולוגיות ממסדיות והעמידו בסימן שאלה את האפקטיביות של מחאה ציבורית.
בשנים האחרונות, דילן המשיך לשמש קול פוליטי.
מאלבומו משנת 2012 "Tempest" בו התייחס לשריפות המתחוללות בשרפה הקטלנית באוקלהומה סיטי, ועד לאלבומו האחרון "Rough and Rowdy Ways" בשנת 2020, בו התייחס לגזענות ולשסע הפוליטי באמריקה.
בוב דילן היה יותר מסתם זמר – הוא היה נביא פוליטי, ששיריו עודדו אינספור אנשים לצאת ולהתבטא נגד עוולות חברתיות.
מילותיו החזקות נותרו רלוונטיות עד היום, והן ממשיכות להעורר מחשבה ביקורתית על התפקידים של מוזיקה ואמנות במחאה פוליטית.