הכוח של המוזיקה: סיפורה של סטפני שקולניקסטפני שקולניק היא זמרת אלט, מתקרבת לגיל 90, ששרדה את השואה וחוותה את כוחה המחודש של המוזיקה לאחר שחדרה לעולם הציבורי לאחר עשרות שנים של צנזורה.כילדה, המוזיקה שימשה כמקלט לסטפני במחנה הריכוז טרזיינשטאט. היא הקימה מקהלה סודית, שלמדה והופיעה שירים יהודיים וצ'כיים, והיא הפכה לדרך להבטיח יחד טיפת תקווה וישועה בזמנים אפלים.לאחר המלחמה, גלתה סטפני מאירופה לארצות הברית, שם הקימה משפחה והקדישה את חייה לגידול ילדיה. עם זאת, הזיכרונות מטרזיינשטאט רדפו אותה, והמוזיקה שפעם הביאה לה נחמה הפכה לכואבת מדי להאזנה.בגיל 85, חברתה פתחה את תיבת פנדורה וסחפה את סטפני לבית קפה למוזיקה חיה. שם, היא שמעה זמר צעיר שר שיר שכתב במחנה. חוויותיה של סטפני הציפו אותה ברגע זה, אך הפעם הייתה זו מוזיקה שהחזירה לה אור.בעידודה של חברתה, החליטה סטפני לשתף את סיפורה. היא הופיעה בתוכנית טלוויזיה והתקבלה בתשואות סוערות. מאותו רגע, היא הפכה לדוברת בעלת השפעה על השואה ולמצאן טמיר של כוח הריפוי של המוזיקה.סיפורה של סטפני הוא עדות לאופן שבו המוזיקה יכולה לאחד, לנחם ולהצית תקווה בתקופות החשוכות ביותר. הוא מזכיר לנו את הכוח הרב של אמנות להעניק משמעות ולרפא פצעים שנראים בלתי ניתנים לריפוי.בקולה של סטפני, זיכרון השואה חי, אך הוא גם מעורר תקווה. היא מראה לנו שגם מתוך האבדן האפשרי ביותר, ניתן למצוא חיים, ושמוזיקה יכולה להיות כוח רב עוצמה לקידום הבנה, ריפוי ושלום.
צללי השואה והכוח המחייה של המוזיקה סיפורה המדהים של ניצולה בגיל 90
הכוח של המוזיקה: סיפורה של סטפני שקולניקסטפני שקולניק היא זמרת אלט, מתקרבת לגיל 90, ששרדה את השואה וחוותה את כוחה המחודש של המוזיקה לאחר שחדרה לעולם הציבורי לאחר עשרות שנים של צנזורה.כילדה, המוזיקה שימשה כמקלט לסטפני במחנה הריכוז טרזיינשטאט. היא הקימה מקהלה סודית, שלמדה והופיעה שירים יהודיים וצ'כיים, והיא הפכה לדרך להבטיח יחד טיפת תקווה וישועה בזמנים אפלים.לאחר המלחמה, גלתה סטפני מאירופה לארצות הברית, שם הקימה משפחה והקדישה את חייה לגידול ילדיה. עם זאת, הזיכרונות מטרזיינשטאט רדפו אותה, והמוזיקה שפעם הביאה לה נחמה הפכה לכואבת מדי להאזנה.בגיל 85, חברתה פתחה את תיבת פנדורה וסחפה את סטפני לבית קפה למוזיקה חיה. שם, היא שמעה זמר צעיר שר שיר שכתב במחנה. חוויותיה של סטפני הציפו אותה ברגע זה, אך הפעם הייתה זו מוזיקה שהחזירה לה אור.בעידודה של חברתה, החליטה סטפני לשתף את סיפורה. היא הופיעה בתוכנית טלוויזיה והתקבלה בתשואות סוערות. מאותו רגע, היא הפכה לדוברת בעלת השפעה על השואה ולמצאן טמיר של כוח הריפוי של המוזיקה.סיפורה של סטפני הוא עדות לאופן שבו המוזיקה יכולה לאחד, לנחם ולהצית תקווה בתקופות החשוכות ביותר. הוא מזכיר לנו את הכוח הרב של אמנות להעניק משמעות ולרפא פצעים שנראים בלתי ניתנים לריפוי.בקולה של סטפני, זיכרון השואה חי, אך הוא גם מעורר תקווה. היא מראה לנו שגם מתוך האבדן האפשרי ביותר, ניתן למצוא חיים, ושמוזיקה יכולה להיות כוח רב עוצמה לקידום הבנה, ריפוי ושלום.
