הנפש האפלה שאור היום לעולם לא ייגע בה

בתוך סלעי הנפש האפלההוא עמד שם, בוהה בדמות ההרוסה לפניו, מבע אפל על פניו.
החדר, שטוף בדם וצער, סיפר את סיפורו של פשע מזעזע.
קורבנו, אישה יפהפייה שהפכה לחסרת חיים, נרצחה באכזריות על ידיו.
חייה נקטעו בטרם עת, מותירים אחריה חלל ריק בלתי ניתן לריפוי בחיי היקריה.
הרוצח, אדם שבור נפשית, לא היה זר לפשע.
עברו, שרוע על פניו כצל אפל, חשף דפוס מפריע של אלימות.
כילד סבל מהזנחה קשה, ובהמשך בחייו נפל בפח ההתמכרות והפשע.
בלילה ההוא, לאחר בילוי שיכרות, הוא התפרץ לביתה של האישה חסרת המזל.
מה שהתחיל כעלבון שיכור הסלים במהירות להתפרצות של זעם בלתי נשלט.
הוא הכה אותה, חנק אותה, עד שפיסת החיים האחרונה שלה דעכה.
כשהבין את מפלצת המעשים שעשה, הוא נמלט מהזירה, משאיר מאחוריו עקבות דם ונשמה רוצצת.
עם זאת, צדק מתוק היה בעקבותיו.
המשטרה, שהונעה על ידי תיעוד ממצלמות ומידע מציבור עירני, לא חסכה במאמציה לתפוס את הרוצח הנמלט.
לאחר מרדף נמרץ, הוא נתפס והורחק מעולמן של הנורמליות והחופש.
במשפט שבא לאחר מכן, הוצגו ראיות מוחצות נגדו.
עדויות עדי ראייה, בדיקות פורנזיות וסרטון אבטחה מצמרר שילבו את כל החלקים הפאזל המרושע.
המדינה ביקשה מאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם, בעוד שההגנה התחננה לחמלה, בטענה שהרוצח פעל תחת השפעת שכרות והפרעה נפשית.
עם זאת, השופט היה בלתי מתפשר בפסק דינו.
הרוצח נידון לעונש מאסר עולם, גורל שמשקף את חומרת פשעיו.
הוא נלקח לכלא, שם יבלה את שארית ימיו בסלעי הנפש האפלה, מקום שבו השמש לעולם לא זורחת.
מעצרו שם קץ לסדרה של פשעים שהפילו צל ארוך על הקהילה.
קורבנותיו יקבלו צדק מסוים, אך הנפש השבורה האמיתית היא זו של הרוצח עצמו.
הוא נידון לחיות חיים בצל פשעיו, בידיעה שנטל חיים יקרים ואיבד את שלו בתהליך.