הגיבורות הלא מוכרות של המטבח:
נשות חוותבעולם הקולינריה המודרני, דמויות מפורסמות וסלבריטאי שפים תופסים את מרכז הבמה.
עם זאת, יש קבוצה של נשים שעבודתן במטבחים ובשדות היתה חיונית למורשת הקולינרית שלנו, אך לעתים קרובות לא מקבלות את ההערכה הראויה להן:
נשות החוות.
מאז תחילת החקלאות, נשים גידלו, הכינו ובישלו אוכל למשפחותיהן ולקהילותיהן.
הן שיחקו תפקיד מכריע בהתפתחות טכניקות הבישול וההכנה.
דוגמה בולטת לכך היא התירס, אותו תרבותו ופיתחו נשים אינדיאניות באמריקה במשך מאות שנים.
במהלך המהפכה התעשייתית, כאשר גברים יצאו מהחוות לעבודה במפעלים, נשים נשארו האחראיות העיקריות על ייצור המזון.
הן גידלו גנים ובעלי חיים, חלבו פרות וחבצו חמאה.
במדינות רבות, נשים היו אחראיות גם על הכנת שימורים, כבושים וחמוצים כדי להאכיל את משפחותיהן במהלך החורף.
ברחבי העולם, נשות חוות ממשיכות להיות חוליות חיוניות בשרשרת האספקה של המזון.
במדינות מתפתחות, הן לעתים קרובות נותנות ערבויות להלוואות חקלאיות ומפקחות על העובדים בחוות.
למרות חשיבותן הרבה, נשים חקלאיות מתמודדות לעתים קרובות עם אפליה ואפליה מגדרית.
הן נתקלות במחסומים בגישה למשאבים, הדרכה והכשרה.
זהו מצב בלתי מתקבל על הדעת במאה ה-21.
על ידי הכרה בתרומותיהן של נשות החוות, אנו מכבדים את המורשת הקולינרית שלנו ומבטיחים עתיד בטוח יותר למערכת המזון שלנו.
עלינו להעניק להן את ההערכה והתמיכה הראויה להן, ולפעול ליצירת שוויון מגדרי במגזר החקלאות.